פסק-דין בתיק ס"ע 9347-07-10

1. פס"ד זה דן בשאלת זכאותה של התובעת לפיצוי ולזכויות שונות בגין פיטוריה בהריון, וכן בזכותה לשעות נוספות, חופשה פנסיה, והפרשי שכר מינימום עבור התקופה בה עבדה (ללא קשר לשאלת ההיריון).
2. פס"ד זה ניתן לאחר שמיעת ההוכחות בתיק וסיכומי הצדדים, בע"פ.
3. הרקע לתביעה:

א.         התובעת  עבדה אצל הנתבעת כאשת מכירות  5 חודשים ו- 17 יום
             (18/11/09-5/5/10).     

ב.         בין הצדדים נערך הסכם בכתב. ע"פ ההסכם, שכרה של התובעת עמד על שכר יסוד בסך 3,500 ש"ח ועמלות. ככל שלא היו לה עמלות - אמורה הייתה הנתבעת להשלים לה את שכרה לגובה שכר מינימום.

ג.          התובעת פוטרה על ידי הנתבעת, ונערכו לה שני שימועים - אחד בחודש מרץ 2010, והשני ביום 5/5/10. פרוטוקול השימוע המצורף לכתב ההגנה משקף את תוכן הדברים בישיבה.
אין חולק כי במועד השימוע השני הייתה התובעת בהריון, וכי בעצמה ידעה על כך כשבוע וחצי קודם לכן. כמו כן אין חולק כי במעמד השימוע אמרה כי היא בהיריון (אף כי הצדדים חלוקים האם הנתבעת ידעה על כך כבר לפני השימוע, או רק במהלכו.

4.   המחלוקות:
הצדדים חלוקים בשתי שאלות עיקריות: האחת - נסיבות פיטוריה של התובעת, והאם נבעו, כטענתה, בשל היותה בהריון, או שפוטרה אך ורק בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה ומתפוקותיה בחברה, כטענת הנתבעת. ככל שיקבע כי פוטרה  בשל ההיריון - מה גובה הפיצוי לו תהיה זכאית בשל פיטורין שלא כדין, ועד מתי יש לראותה כעובדת לצורך קבלת שכר (+פיצויי פיטורין ודמי הבראה ושאר זכויות עד למועד שיקבע שהיא ממשיכה להיות מועסקת).
שאלה נוספת הינה - לגבי התקופה בה עבדה בפועל , והאם קיבלה את מלוא הזכויות המגיעות לה  (שעות נוספות, שכר מינימום ועוד).

4. העדים:
   מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה. מטעם הנתבעת - מר    עודד כהן , איש הכספים בנתבעת  גב'   אקה בוזיאשוילי   ומר רוני ברנשטיין, מנכ"ל.
5. דיון:

א.         האם הנתבעת ידעה בטרם השימוע  השני, על היות התובעת בהריון, והאם התובעת פוטרה בשל הריונה?
כאמור, לתובעת נערכו שני שימועים: האחד במרץ 2010, בטרם הייתה בהיריון, וזאת לאור העובדה שלא עמדה ביעדים שקבעה החברה. השימוע השני נערך שבוע וחצי לאחר שנודע ל תובעת כי היא בהריון. כאמור, התובעת עבדה בנתבעת פחות מששה חודשים,  ובמועד השימוע השני שנערך לה הייתה בתחילת הריונה. לדבריה, מיד כשנודע לה שהיא בהיריון, שיתפה בכך את אחת העובדות בשם אורטל, וממנה הדבר דלף  לשאר העובדים. עוד העידה  כי לסרגיי, המנהל הישיר שלה, הודיעה על היותה בהיריון יום לפני השימוע, בעוד שלרוני, המנהל שמעליו, הודיעה רק במהלך השימוע, אף שהיא משוכנעת כי הוא ידע על כך לפני כן. במהלך השימוע אמרה התובעת (כפי שנרשם בפרוטוקול השימוע):" רק תוסיף שאני בהיריון, אם אתה שוקל לפטר אותי".

ב.         בחקירתה הנגדית העידה התובעת, כי ידעה שעליה לעמוד ביעדים בעבודה, וכי בפועל  לא היו שבעי רצון מהיעדים אליהם הגיעה, אף שלדבריה השתדלה לעמוד ביעדים. הווה אומר, גם לגירסת התובעת - לא היו מרוצים מהתפוקות שלה, וזו הסיבה שבגינה זומנה לשימוע הראשון (בטרם הייתה בהריון). אלא, שלטענתה, הנתבעת ידעה על היותה בהריון, במועד  השימוע השני, וזרזה את פיטוריה  בשל ההיריון. מנגד,   מר ברנשטיין העיד, כי  כלל לא ידע על היותה בהיריון במועד השימוע השני, וכי  שיקוליו היו כלכליים לחלוטין: התובעת לא השתפרה ולא השיגה את היעדים שאמורה הייתה לעמוד בהם, ולכן זומנה לשימוע השני. לדבריו (שלא הוכחשו) כאשר התובעת הודיעה  במהלך השימוע  כי היא בהיריון - נערכה הפסקת התייעצות. במהלך ההפסקה  בשימוע, קיבל מר ברנשטיין, לדבריו,  ייעוץ משפטי טלפוני, ולאחר מכן, לאחר שנאמר לו כי אין מניעה לפטרה במועד זה, נמשך השימוע, שלאחריו- פוטרה. חיזוק לטענת מנהל הנתבעת לגבי סיבת השימוע השני, ניתן ללמוד  מתלושי השכר שצורפו, מהם עולה כי התובעת לא קיבלה תמריצים הניתנים למי שמגיע ליעדים הנדרשים, אלא רק בחודש דצמבר 2009. לטענת בא כוחה, בשלושת הימים של מאי ניתן לראות הגדלת התפוקה, אלא שלדברי  מנהל הנתבעת, אין בכך כדי ללמד על הכלל, שלא הגיעה  כמעט ליעדים שנדרשו ממנה, וכי סך כל התמונה מלמדת על אי עמידה ביעדי החברה.

ג.          לאחר ששמענו את העדויות  (כולל של גב' אקה בוזיאשוילי), שוכנענו כי לא היה קשר בין הפיטורין לבין ההיריון. כפי שעולה מפרוטוקול השימוע, התובעת הודיעה להם במועד זה על הריונה, וכלל לא הוכח כי  מר ברנשטיין ידע קודם לכן על היותה בהיריון. טענת התובעת כי היו "שמועות בעבודה" וכי "כולם ידעו" על ההיריון - לא הוכחה, במיוחד כשמדובר בשלב כה מוקדם של ההיריון. מה הסיבה האמיתית לפיטורין? גם מר כהן וגם מר ברנשטיין, העידו על כך שלחברה היו יעדים כלכליים, ומי שלא עמד בהם נקרא לשימוע ראשון כדי להעמידו על אי עמידתו ביעדים, ולאחר מכן , ככל שלא היה שיפור - לשימוע שני בטרם פיטורין. כך גם נהגו עם התובעת. לאור מסקנה זו ברור כי  הוזמנה לשימוע השני, בשל אי עמידה ביעדים (כפי שמראים גם התלושים), וכלל לא הוכח כי  מנהל הנתבעת ידע על ההיריון, ולפיכך לא פוטרה בשל ההיריון. לעניין זה יצויין, כי התובעת לא טרחה להביא לעדות את חברתה, אורטל, לה סיפרה שבוע וחצי קודם השימוע השני, על היותה בהיריון, על מנת שתעיד למי היא סיפרה שהתובעת בהיריון, ואף לא את סרגיי, אשר לדבריה סיפרה לו על הריונה, יום לפני השימוע.

ד.         למען הסר ספק נדגיש, כי התובעת עבדה, חמישה חודשים ושבע עשרה ימים - משמע - לא מילאה 6 חודשים כנדרש  בחוק עבודת נשים, ולא הייתה כל חובה לפנות למפקחת על עבודת נשים, כשנודע לנתבעת על הריונה.